כפי שכל מי ששרד את המוסד האמצעי עשוי לזכור, החיים בין הגילאים 11 וכן 14 הם זמן לא נוח. אתה שמח, אז אתה כועס, אז אתה מצער (ולפעמים זה שילוב של כל שלושת הרגשות בבת אחת). דקה אחת אתה באמת דורש את אמא שלך, כמו גם עשר דקות אחר כך לא תיתפס מתים באותה מרחב בדיוק איתה. הכניסו את כל ההורמונים האלה במכונית, הוסיפו בנזין, כמו גם אתם פשוט יש לכם זרז לסבל טיול בכביש.
או שלא.
עם כמה תכנון זהיר כמו גם ציפייה להורות מציאותית מהירות החברים שלנו כמו גם קיילי, הקולות שמאחורי מהפכת החיבור, שרדו שבועיים על הדרך עם ילד כמעט 13-ואהב כמעט כל דקה ממנה. הנה הסיפור שלהם:
במשך תקופה של שבועיים בדצמבר, מהירות בן זוגי כמו גם נסעתי 4,500 מיילים (מאוסטין, טקסס לפורטלנד, אורגון) עם בננו כמעט בן ה -13, דרו.
הדבר המדהים? שלושתנו עברנו טיול מדהים לאורך כל הדרך.
תכנון קדימה, שמירה על דברים גמישים, וודא כי בננו מרגיש נשמע כמו גם חשוב, כמו גם לספק לו כמה שיותר כוח קבלת החלטות היו המפתח בשמירה על שלושתנו שפוי למסע האגדי שלנו ברחבי המערב הפרוע.
עם ילד מבוגר יותר כמו רק ילד, לא נוכל להיות תלוי ברבות מהטכניקות המנוסות והמאומצות של בידור רכב. הוא גם זקן ל”אני מרגל “(למעט באירועים ספציפיים כשאני יכול להביא אותו לשחק איתי), כמו שאין לו אח כדי להעסיק אותו. עם התקרבות הטיול, שלושתנו דיברנו על מה שאנחנו עשויים לעשות כדי לשמור על עצמנו לבדר כמו גם שמחים. ערכנו רשימה של דברים שאנחנו עשויים לעשות כולם יחד, כמו גם היינו יצירתיים.
הפקנו קמפיין קצר של משחק תפקידים, בו שניים מאיתנו היו מספרי הסיפורים כמו גם אחד מאיתנו היה השחקן (זה היה סוד רצח שנקבע בהוגוורטס ביקום הארי פוטר!)
קיבלנו כמה כרטיסי חיפוש מוחיים כמו גם התחלנו את התפנית זה את זה.
שיחקנו כמה ממשחקי ההמתנה המטופשים שלנו
ארזנו את ה- iPod שלו במוזיקה המועדפת עליו
קנינו זוג משקפות נהדר לכוכבים כמו גם לראות את המראה
ביקשנו גם בטוויטר כמו גם בפייסבוק לכמה מיקומים נהדרים לקחת כמעט גיל. חקרנו פארקים לפני כן, כדי לוודא שהם יהיו פתוחים בזמן שעברנו איתם (במיוחד מכיוון שטיילנו במהלך תקופת החגים), כמו גם לוודא שהם יעניבו אותו.
צעירים גדולים יותר נמצאים באזור המוזר של היותם לא-ממש-ילדים, אולם לא ממש מבוגרים, כמו גם הם מקבלים לעתים קרובות כי הם חשים לא בנוח במרחב ההוא-ומכיוון שהם מרגישים שהדעות שלהם תקפות, עם זאת מתעלמים ו אז סיפקנו לדרו קול. נתנו לו לבחור לאן הלכנו בתדירות גבוהה ככל האפשר. קיבלנו החלטות מזון כמשפחה. נתנו לו אפשרות לאילו מראות ראינו. ערכנו תוכנית תקציבית לדברים מהספונטניים, כמו גם נתנו לו לבזבז את זה על כל דבר אקראי שתפס את עינו. דאגנו שדרו מרגיש את השמיעה גם כאשר הוצאנו אותו או לא יכולנו לעשות את הפעילות הנבחרת שלו, כמו גם היינו מפליגים חלקה את כל הטיול.
כמו כן, ארגנו זמן מספיק לריפוד. כשדרו חלה במשך שלושה ימים, פספסנו רק כמה דברים, מכיוון שפיתחנו חדר מתנדנד נוסף לטיול שלנו. חשוב לשמור על דברים רב -תכליתיים ככל האפשר כשאתה מטייל עם ילדים, מכיוון שהלא מתוכננים יקרה בהכרח כמו שאתה לא רוצה שחום יהרוס את כל הטיול שלך.
סיפקנו לעצמנו זמן לעשות דברים גם בנפרד. נשארנו עם חבר שיש לו צעירים במשך כמה ימים, שבמהלכם מהירות כמו גם ארוחת ערב בלי דרו, כמו שהוא זכה לשחק עם חברים חדשים בלעדיו. זו הייתה נשימה מבורכת לכולנו.
ולבסוף, סיפקנו לעצמנו אישור להתעצבן זה עם זה. התחלנו את הטיול בכך שהכרנו שאנחנו עומדים להתאפשר לרכב שלנו במשך שבועיים מלאים יחד, מבלי שאף חדרי שינה יסתתרו בהם, כמו גם לא שיטה לכוון זה את זה באמת. נכנסנו לזה מתוך הבנה שיהיו זמנים שבה ובכן, כמו לתת לזעם שלנו להתפתח. ואז, דבקנו בהסכם הזה.
הייתה לנו הרפתקה מערבולת; היינו 800 מטר מתחת לקרקע במערות קרלסבד, 8,000 רגל מעל פני הים בהרי הרוקי, ראינו עצים עתיקים ענקיים כמו גם שתילים ניצנים חדשים, צפינו בזוג קרב איילים על שטח, ראינו גם כוכבי ירי כוכבים כעיירות רוח רפאים, התמודדנו עם חום כמו גם בזרמים כמו גם בכבישי הרים קטנים ומפותלים בחושך – והיה לנו מסע נפלא ובלתי נשכח, יחד כמשפחה.
ביו: קיילי סמית ‘הוא מנהיג משותף של ה- Connection Revnull